הורים רבים מתקשים למצוא זמן להיות עם הילדים. הם היו רוצים לבלות איתם יותר, אבל מחויבויות החיים פשוט לא מאפשרות את זה. בין עבודה, סידורים, חוגים, כביסות, בישולים - למי יש זמן לשחק עם הילד כל יום? העניין הוא שבגלל מחסור הזמן יש נטייה לשים הרבה דגש על הכמה ומעט דגש על האיך... כשבפועל, זה צריך להיות בדיוק ההפך.
׳זמן איכות׳ לא בהכרח חייב להיות מלווה באטרקציה מיוחדת ויקרה ואפילו לא דורש יציאה מהשגרה. הדבר העיקרי שהורה צריך לדאוג לו בזמן איכות עם הילד הוא תכל׳ס, פשוט להיות איתו.
שעה שבועית קבועה שמוקדשת לפעילות משותפת ומהנה זה חשוב ויפה, אבל זה לא תמיד מתאפשר... וזה בסדר, כי הרבה יותר חשוב להפוך את הרגעים ה׳סתמיים׳ בשגרה לאיכותיים יותר.
איך עושים את זה? קודם כל, מקבלים החלטה.
אח״כ דואגים לזמנים בהם אפשר לתת תשומת לב מוחלטת ומלאה.
זמנים בהם יהיה אפשר באמת להסתכל, להקשיב, להיות פנויים, סבלניים- בנוכחות מלאה, גם אם זה רק לרבע שעה. כי כשאנחנו עסוקים בפלאפון, כשהראש במחשבות על מה עוד נשאר הערב לעשות, כשאנחנו ׳כאילו׳ משחקים עם הילדים, או מקריאים להם סיפור אבל בראש רק חושבים מתי נסיים ונעבור הלאה לדבר הבא- הם מרגישים את זה. גם אם אנחנו השחקנים הטובים בעולם, עליהם לא נצליח לעבוד.
וזה לא פשוט, אני יודעת, במיוחד כשבכיור הר של כלים או שאתם אחרי יום ארוך בעבודה, אבל זה הרבה יותר משמעותי מכל צעצוע, חוג, מחברת הכנה לכיתה א׳ וכן... גם כל טיפול אצל אשת מקצוע כזאת או אחרת.
כי אין קיצורי דרך, אין פתרונות קסם.
בסוף מה שילדים הכי צריכים זה פשוט להיות אתכם.
コメント