.png)
מכירים את זה שאתם חוזרים הביתה אחרי יום ארוך וכל מה שבא לכם זה לחלוץ נעליים, לפשוט בגדים, לעמעמם אורות ולשבת כמה רגעים בשקט מוחלט? להוריד הילוך ולנוח? כולנו זקוקים לאיזון בין מצב של תנועה, פעילות ועשייה למצב של שחרור ורגיעה. ילדים צעירים זקוקים לזה אפילו יותר.
מערכות החושים אחראיות על קליטה ועיבוד של גירויים. לכל מערכת תפקיד אחר ויחד הן עובדות בסנכרון המאפשר לנו להתמודד ולהגיב לגירויים שמתקבלים מהסביבה. הן מתחילות להתפתח אצל העובר כשהוא עוד ברחם וכדי להמשיך לפתח אותן בצורה מיטבית, יש צורך לגרות אותן מרגע הלידה ובמהלך כל החיים. עם זאת, חשוב לשים לב לכמות ואיכות הגירויים הניתנים כדי להימנע מגירוי יתר.
עודף גירויים עלול להביא למצב של הצפה חושית וממצב כזה נרצה להימנע. הצפה חושית מתרחשת כשמערכות החושים מקבלות יותר מידי גירויים ומתקשות לעבד את המידע המתקבל בצורה יעילה. מצב כזה לא מאפשר לילד להיות פנוי ללמידה חדשה והוא אף עלול לפגוע בוויסות הרגשי.
למה? כי זה מעייף. מערכות החושים נדרשות לעבוד הרבה יותר קשה כדי לעבד את כל המידע ולהפיק תגובה. בנוסף, למידה מגיעה מסקרנות וכשהכל כבר נמצא סביבך, אין כל כך מקום לסקרנות. למה שתינוק יתאמץ לזחול לעבר הצעצוע שאימא מציעה לו, כשיש עוד ארבעה צעצועים מונחים סביבו? איך פעוט יבחר ויתרכז במשחק הרכבה אחד, כשלידו מפוזרים חלקים של עוד שני משחקים? למה שילד יסתכל על האוכל שהוא מכניס לפה, כשמולו טלוויזיה מרצדת?
בעולמנו המודרני, רווי הגירויים, בו הכל קורה בקצב מהיר והדברים כל כך נגישים- קל מאוד להיכנס למצב של סחרור. כמו שלפעמים אנחנו מעמיסים על עצמנו יותר מידי, אנחנו עלולים להעמיס גם על הילד שלנו יותר מידי. ההבדל הוא שהעומס הזה ישיפיע ויקשה עליו הרבה יותר מעלינו. ילדים, לעומתנו, לא יודעים מתי לעצור, מתי להגיד "אוקיי, סטופ! אני צריך מנוחה, אני רוצה שקט". כשהם צעירים, אין להם את היכולת להבין שזה מה שהם צריכים וגם לא את האפשרות לספק את זה לעצמם.
אז מה נעשה? איך נעזור להם?
1. נבין שילדים בראשית חייהם לא זקוקים להרבה כדי לחקור, להינות וללמוד. הם סקרנים מטבעם וכל דבר מרתק אותם. הם נהנים מהדברים שבעינינו נראים פשוטים ביותר ולומדים דרכם המון על העולם. חבילת מגבונים, כדור, לק צבעוני על הציפורניים של אמא, כלב בגינה, שלולית שנוצרה מהגשם, מטוס בשמיים- הם כולם דברים שמבחינת הילדים הם סופר מרתקים ולרוב ילמדו מהם הרבה יותר מאשר איזה צעצוע פלסטיק מהבהב.
2. כשנחשוף לגירויים, מכל סוג (שמיעתיים, חזותיים, של מגע, תנועה ועוד) נעשה את זה באופן מבוקר והדרגתי. כל ילד הוא שונה והתגובה לגירויים יכולה גם היא להיות שונה בין סיטואציה לסיטואציה. לכן, נשים לב שאנחנו עושים את זה תוך הקשבה לילד ולאותותיו ועוצרים כשצריך.
3. מגיל ינקות, נרגיל ילדים גם ל"זמן שעמום". הזמן הזה ייתן להם לעבד את כל מה שחוו דרך החושים בצורה יעילה, שתאפשר למידה איכותית ונכונה.