.png)
כשאנחנו אומרים שמשעמם לנו, אנחנו לרוב מתכוונים לזה שאין גירוי שמסיח את דעתנו. אנחנו כל כך רגילים להיות עסוקים בדברים שמפיגים לנו את השעמום, שלפעמים קשה לנו להתמודד איתו כשהוא מגיע, וכמו שאנחנו מנסים להימנע משעמום, אנחנו דואגים למנוע אותו גם מילדינו.
זה מתחיל כשהם ממש קטנטנים... עם ספר בד של תמונות ומראה לעגלה, מובייל מסתובב ומנגן למיטה, אוניברסיטה צבעונית ומיוחדת על הרצפה, טרמפולינה שתעסיק ותנדנד כדי שלא יהיו לרגע בחוסר תנועה. זה ממשיך כשהם גדלים מעט - למשחקים מהבהבים וצבעוניים, ששרים וקופצים. וכשהם גדלים קצת יותר - אוספים מהגן לגינה, מהגינה לחברה, משם לקניון או לג'ימוברי לאיזה שעה והופ! נגמר לו היום. הולכים הביתה לאכול ארוחת ערב זריזה תוך צפייה ביוטיוב מלווה בשירה ואז, מקלחת. זאת כנראה תיהיה אמבטיה עם שלל חיות צפות, ספרונים בכמה שפות, צבעים מיוחדים שמתמוססים במים ויאללה, לישון. במיטה כמובן, יחכו כל הבובות, נקריא איזה סיפור או שניים ונכבה אורות. מה יקרה למחרת? הכל מההתחלה. אבל מחר, לשם הגיוון - נפגש עם חבר נוסף, נקפוץ להגיד שלום זריז לסבא וסבתא ונלך לעוד איזה חוג או אטרקציה.
למה אנחנו עושים את כל זה? כי אנחנו רוצים לבדר, לקדם, לעזור לילדים שלנו להתפתח ולהפוך לבוגרים מאושרים ומוצלחים, אנחנו בסה״כ רוצים שיהיה להם טוב. וזה מצויין להשקיע ולתכנן פעילויות, כי הם באמת זקוקים לכך שנספק להם כאלה כדי שיוכלו ללמוד ולהתפתח, אבל צריך גם להבין היכן עובר הגבול. חשוב לדעת מתי הגיע הזמן לעצור. כי ככל שנעסיק את הילדים ביותר גירויים חיצוניים, אנחנו עלולים לפגום ביכולת בסיסית וחשובה ביותר - היכולת להשתעמם.
כן, כן, שמעתם נכון - היכולת להשתעמם. המילה "שעמום" לרוב נתפסת כמשהו רע, אבל מבחינה אבולוציונית לשעמום דווקא תפקיד חשוב. מטרת השעמום ליצור אצל האדם דחף להכרת הסביבה, לאפשר לו לחפש ולגלות מה מעניין ומהנה עבורו ובכך לפתח בו סקרנות, יצירתיות ופרודוקטיביות. שעמום בעצם נותן לנו את המקום לעשות ריפלקציה על המידע שאנחנו סופגים מהסביבה ולנתב אותו לעשייה.
לכן, חשוב שנלמד את ילדינו מגיל צעיר שזה בסדר ואפילו הכרחי להשתעמם לפעמים. השעמום יאפשר להם לנוח מגירויים חיצוניים ולעבד את כל מה שנקלט דרך החושים. הוא יעזור להם לפתח את הדמיון, היצרתיות וילמד אותם את היכולת להיות עם עצמם ללא תלות באטרקציות וריגושים חיצוניים. הוא ילמד אותם מהי הירגעות פנימית, אורגנית - ויאפשר לדברים שהם לומדים לקבל ערך אמיתי.
ככל שנעמיס על ילדינו יותר ויותר פעילויות מגיל צעיר, נרגיל אותם לעומס שיהיה קשה לשחרר ממנו בהמשך. אך אם נרגיל אותם גם לתנועה ופעולה וגם להרפיה ומנוחה - הם ילמדו להשתעמם ויצליחו להתמודד ביעילות מול תחושות שיגיעו עם חוסר עשייה ומנוחה בהמשך. הם ידעו שהם מסוגלים גם להיות לבד לפעמים, להינות מרגעים קטנים של שקט ולמצוא בתוך עצמם את הדרכים לחקור, ללמוד ולמלא את הזמן.
מסקנה? בפעם הבאה שאתם מחפשים איזו אטרקציה, עצרו לחשוב מתי הייתה הפעם האחרונה שאפשרתם לילד שלכם פשוט להיות. לבהות, לחלום בהקיץ ו... להשתעמם.