.png)
זה לא סוד שהדבר הזה שנקרא 'הורות׳ הוא אחד הדברים המורכבים ביותר.
זה מתחיל ממש מההתחלה - כשהורים מנסים לגבש את האג׳נדה שלהם, את ה׳אני מאמין׳ שלפיו ירצו לגדל את הילדים. הם משקיעים את מלוא המרץ, האנרגיה והמחשבה בלפתח אינטואיציה הורית. אותה אינטואיציה, שבאופן מאוד טבעי ואבולוציוני אמורה להיות קיימת מבלי לעשות כלום, אבל עם כל רעשי הרקע לעיתים קרובות מדי פשוט נעלמת.
זה ממשיך כשהילדים נכנסים למסגרות - השלב בו נכנסים לחיי הילדים דמויות משמעותיות נוספות, סביבות שונות ומצבים מסוימים שיכולים להיות להם השפעה על הדרך שבה יתפתחו הילדים. וההורים? הרבה פעמים מודאגים, חוששים ולא יודעים איך הם אמורים לייצר לאותם קטנטנים קרקע בטוחה ולצייד אותם בארגז כלים שיעזור להם להתמודד עם החיים.
להורים אין דרך להשפיע במאה אחוז על התפתחותם של הילדים כי ההתפתחות מורכבת מלא מעט גורמים - גנטיים, סביבתיים. עם זאת, הבית הוא ׳מגרש המשחקים׳ של הילדים. המקום בו הם רוכשים מיומנויות ובעיקר מתרגלים ומשכללים אותן.
לכן, יצירת סביבה התפתחותית מותאמת למאפייני הגיל, המזג וההתנהגות של הילד - משמעותית וחשובה. סביבה התפתחותית מיטיבה היא כזו שמאפשרת לילד ללמוד, לחקור, להתפתח ולהתקדם ממקום בטוח ומאפשר.
איך עושים את זה? בעייני, שמים דגש על כמה עקרונות חשובים:
ביטחון - כדי להתנהל בעולם בביטחון, ילד צריך לדעת שיש מי ששומר עליו, שיש מי שמוביל את הדרך. כשלכם יהיה ביטחון במה שאתם עושים, לילד שלכם יהיה ביטחון במה שהוא עושה.
קבלה - של הילד, של עצמכם, של המצב הנוכחי, של השלב,של התקופה. לא מתוך כניעה או ויתור, אלא מתוך הבנה.
אפשור - של כל מנעד הרגשות, של כל מיני סוגי חוויות, של התמודדויות שונות.
התבוננות - קל ליפול לטבלאות, הנחיות ואיסורים. הלמידה האמיתית מתרחשת כשעוצרים, מסתכלים ומקשיבים. ברגע הזה, בילד הספציפי שלכם.
נוכחות - נוכחות הורית היא הכרחית, והיא נמדדת ברגעים הכי פשוטים. לא צריך אטרקציות וריגושים כי זה בכלל לא עניין של כמות, זה עניין של איכות.