.png)
כשנולד ילד, החיים משתנים. הכל פחות ספונטני, פחות חופשי וההתנהלות היום יומית באופן מאוד טבעי - משתנה לחלוטין. הרבה הורים מספרים שבשלבים מסוימים הם מרגישים שהילד שלהם "מנהל" להם את החיים, "קובע" איך יראה היום שלהם, "מחליט" עבורם דברים. וזה נכון שהחיים עם ילדים מביאים איתם אינסוף בלת"מים, שינויים ואתגרים. זה גם נכון שחשוב להתבונן, להקשיב ולאפשר לילדים. אבל חשוב לא פחות להבין שההורים הם אלה שצריכים להיות המובילים.
'סמכות הורית', 'הובלה הורית', 'הצבת גבולות' - כולם מושגים שהורים בדרך כלל מתחילים להשתמש או להתעניין בהם רק לקראת גיל שנתיים, כשצצים אתגרים התנהגותיים מצד הילדים (מישהו אמר Terrible two?). העניין הוא, שהזמן להתחיל לבסס סמכות הורית ולהוביל את הילדים - הוא הרבה קודם לכן. וזה לא כדי שבשלב מאוחר יותר הם לא יבדקו גבולות (ספווילר: הם כן), זה גם לא כדי שהם יהפכו להיות ילדים "ממושמעים" ומרצים (כשעושים את זה נכון, הם לא). זה כדי שמשלב מאוד מוקדם, הילדים יקבלו תחושת ביטחון מכם, ההורים.
כדי להתנהל בעולם בצורה בטוחה, כדי להיות פנויים להתפתח, ללמוד ולהתקדם בחיים - ילדים צריכים שיהיה להם על מי לסמוך. בהורות המודרנית יש הרבה יותר הורים ששואפים להיות הורים "זורמים" מאשר הורים "מובילים" - זה מגיע מתוך רצון לאפשר לילדים לגדול להיות מי שהם רוצים להיות, בקצב ובדרך שלהם. אבל היכן עובר הגבול בין הקשבה לבין הליכה "על עיוור" אחרי כל גחמה?
התנהגות של תינוקות וילדים מאוד צעירים היא כאוטית, אימפולסיבית ומבלבלת… לא רק אתכם, גם אותם.
הם לא יודעים מה הם צריכים ובדרך כלל גם לא מה הם רוצים. אין להם את היכולת להבחין בין מה נכון ולא נכון לבד, הם לא יודעים לווסת את עצמם והם בוודאי לא מבינים מה הם צריכים כדי להתפתח בצורה מיטבית. לכן, אחד התפקידים החשובים ביותר של ההורה הוא להגדיר את גבולות הגזרה ולהוביל את הדרך - כבר מגיל ינקות.
אבל איך עושים את זה בגילאים כל כך צעירים? הנה כמה עקרונות מנחים:
מספקים מגע - תינוקות צריכים להרגיש אתכם. הם צריכים לחוש את חום גופכם, לשמוע אתכם ולהיות קרוב קרוב אליכם - במיוחד בחודשים הראשונים. כשאתם מספקים להם מגע אתם לא מרגילים אותם לידיים, אתם לא מפנקים... אתם פשוט נותנים להם את מה שהם צריכים.
מתנהלים בביטחון ולא בהססנות - כשהמגע רופף, הקול לוחש וכל תנועה נעשית בזהירות יתרה מחשש להזיק לתינוקות - הם מרגישים שאתם לא בטוחים.לעומת זאת, כשהמגע והקול שלכם נוכחים וכשהתנועה שלכם תואמת את הצרכים שלהם - הם יודעים שיש מי שמוביל אותם ובאופן אוטומטי הופכים ליותר רגועים.
מבינים שתינוקות בוכים - זאת הדרך הבלעדית שלהם להביע את עצמם והם יבכו במגוון מצבים. כדי לתת מענה נכון, חשוב להבין שלא כל ״תלונה״ או ״התנגדות״ מצד התינוקות אומרת שהם סובלים. כשאתם בעצמכם תיהיו עם ביטחון ותגיבו במידתיות לעוצמות הבכי השונות במצבים השונים, הביטחון יעבור אליהם ויאפשר להם להיות יותר נינוחים.
שומרים על מענה אחיד ועקבי - תינוקות לא יודעים מה הם צריכים, במיוחד כשהם נמצאים במצב של חוסר שקט. ככל שתנסו יותר דברים, הם רק יתבלבלו יותר. לכן כדאי לבחור כל פעם דרך אחת ולדבוק בה, בלי למהר לשנות. סמכו על עצמכם ועל שיקול הדעת שהפעלתם והאמינו שאתם יודעים מה נכון לעשות.
יוצרים שגרה - ריטואלים קבועים עושים סדר. השגרה עוזרת להבין מה עתיד לקרות ובכך נוסכת ביטחון. בכל גיל ובכל משפחה זה ייראה קצת אחרת וברור ששגרה של תינוקות בני כמה חודשים לא תיהיה דומה לזו של ילדים יותר גדולים. אבל מי קובע אותה? אתם, ההורים.
ובשורה התחתונה - מתנהלים בביטחון ומשדרים להם, דרך החושים, שהם יכולים להיות רגועים כי יש מי שמוביל את הדרך.
